קרה לכם פעם שהרגשתם לבד לגמרי, ואז פתאום מישהו הגיע לעזור לכם והרגיע אתכם? זה בדיוק מה שקרה להגר כשהיא הייתה במדבר. כשהיא פוגשת שם את המלאך, הוא מזכיר את שם ה', וכך הגר מבינה מיד שהוא שליח אמיתי וטוב ולא סתם יצור מפחיד. המלאך מרגיע אותה ומבטיח שהתקופה הקשה שלה עומדת להסתיים, ושה' יגרום לשרה לא להקשות עליה יותר.
המלאך מביא להגר בשורה משמחת ואומר לה הִנָּךְ הָרָה. המילה הִנָּךְ פירושה "הנה את", והמלאך בעצם אומר לה שההיריון שלה יוביל בקרוב מאוד ללידה. הוא ממשיך ואומר וְיֹלַדְתְּ בֵּן. למרות שהמילה וְיֹלַדְתְּ נכתבת כאילו היא קורית עכשיו, הכוונה היא לעתיד. העיקר בבשורה הזו הוא שייוולד לה בן זכר ולא בת.
המלאך מבקש מהגר וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל. המילה וְקָרָאת היא ציווי שמכוון לאישה, והמשמעות של השם היא שה' ישמע. למרות שהמלאך אמר להגר לקרוא לילד בשם הזה, היא הרגישה שזה לא מתאים שהיא תיתן את השם בעצמה כי היא שפחה, ולכן היא סיפרה על כך לאברהם והוא זה שקרא לילד בשמו. ישמעאל הוא אחד הילדים היחידים שקיבלו את השם שלהם עוד לפני שנולדו!
בסוף דבריו המלאך מסביר למה נבחר השם הזה ואומר כִּי שָׁמַע ה' אֶל עׇנְיֵךְ. אפשר לשאול, הרי קושי וצער הם בדרך כלל דברים שרואים, לא דברים ששומעים? התשובה היא שהמילה עׇנְיֵךְ כאן מתארת את התפילות והזעקות שהגר צעקה אל ה' מתוך העצב שלה, ואת זה ה' בהחלט שומע. מזה אנחנו לומדים דבר מדהים, ה' מקשיב לתפילות של כל אדם בעולם שקורא אליו מכל הלב כשהוא נמצא בצרה.