בראשית, פרק י״ז, פסוק ט״ז

ה' מעלה את שרה למעמד של שותפה שווה ומרכזית בברית, ומעניק לה שתי ברכות נפרדות. בברכה הראשונה, וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, הוא משיב אותה לימי נערותה ומבטל עבורה את קללת חוה, כדי שתוכל להרות וללדת ללא צער. ה' מבטיח וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן בלשון עבר כדי להדגיש את הוודאות המוחלטת של התגשמות הבשורה, כאילו כבר קרתה. הברכה השנייה, וּבֵרַכְתִּיהָ, מעניקה לה שפע חלב שבאמצעותו תוכל להניק ילדים אחרים ולהוכיח ברבים את אימהותה. בזכות כך שרה הופכת לאם המייסדת של האומה, וההבטחה וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ מבטיחה ששושלת המלוכה תצא אך ורק ממנה, ומזרעה יקומו מנהיגים בעלי חוסן מוסרי שיובילו את האנושות כולה.