אברהם קיים את ציווי המילה בזריזות בדיוק ביום שבו נצטווה, כאשר מלאו לו תשעים ותשע שנים ולישמעאל שלוש עשרה. המעשה התבצע בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, באור יום מלא ובפומבי ללא בושה, וישנה מסורת שזהו יום הכיפורים שבו דם הברית מכפר על עוונות. הפועל הסביל נִמּוֹל מרמז שאברהם מל את עצמו, נעזר באחרים או אף קיבל סיוע מה', לאחר שהמתין לציווי המפורש כדי לזכות בשכר מלא ולא להרתיע גרים. אף על פי שהכתוב מציין קודם את אַבְרָהָם ורק אז את וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בפועל אברהם מל תחילה את בנו ואת כל עבדיו כדי שלא ייחלש, וכך הושלם המעשה כולו באותו היום מתוך רצון חופשי של כל בני הבית.
בראשית, פרק י״ז, פסוק כ״ו
פרשת לך לך
בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.