כאשר אב מתבשר על הבטחה אלוהית ללידת בן חדש בדרך נס, לבו פונה באופן טבעי אל הילד שכבר יש לו. הבשורה הפתאומית כי ברית הנצח לא תעבור דרך בנו הבכור, מולידה רגע מורכב של ענווה עצומה, דאגה אבהית ורצון עמוק להבטיח את עתידו הפיזי והרוחני של הבן הקיים.
הפרשנים מציעים כמה כיוונים להבנת תגובתו של אברהם המגולמת במילה לו. גישה מרכזית רואה בכך ביטוי לענווה עמוקה; אברהם חש שאינו ראוי לנס כה גדול של לידת בן משרה, ומבקש להסתפק בקיים, באומרו כי די לו בכך שישמעאל יחיה ויתברך [רש"י, שד"ל, מזרחי, בכור שור]. המילה לו מתפרשת בהקשר זה כ"הלוואי" [רש"י, נתינה לגר] או כלשון של בקשה ותחינה [רש"ר הירש]. מנגד, יש המפרשים את המילה לו במשמעות של "אם". לפי תפיסה זו, אברהם הבין לפתע כי יצחק הוא היורש המובטח, והתעורר בו פחד שמא המשמעות היא שישמעאל עתיד למות או שאינו ראוי לרשת אותו. לכן הוא מתנה ואומר שאם ישמעאל יחיה, הוא יהיה מרוצה ומסופק [רמב"ן, הטור הארוך, מלבי"ם].
בביאור הבקשה יחיה לפניך, מתגלעת מחלוקת עקרונית בין הפרשנים האם מדובר בבקשה רוחנית או גשמית. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שאברהם מתפלל על מצבו הרוחני של בנו, שכן הצדיקים קרויים "חיים". משמעות המילה לפניך היא לחיות ביראת ה', ללכת בדרכיו ולהיות צדיק [רש"י, אור החיים, שפתי כהן, ביאור יש"ר]. אברהם הבחין בסימנים שליליים אצל ישמעאל וביקש רחמים על כך שיצליח להתגבר עליהם [אור החיים]. ברובד עמוק יותר, ישמעאל מייצג עבודת ה' טבעית ושכלית, בניגוד ליצחק שמייצג חיבור על טבעי שמעל לשכל; אברהם התפלל שגם בדרכו הטבעית של ישמעאל, הוא יצליח לחיות מתוך יראת ה' [חומש קה"ת].
גישה זו מעוררת קושי תיאולוגי, שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכיצד ניתן להתפלל על בחירתו החופשית של האדם? על כך משיבים הפרשנים שאברהם לא ביקש שה' יכפה על ישמעאל להיות צדיק, אלא שחייו יזמנו לו אפשרות לחיות ביראה, או שה' יפתח עבורו את שערי התשובה באחרית ימיו, גם אם יחטא [שפתי חכמים, גור אריה, משכיל לדוד].
לעומת זאת, פרשנים אחרים שוללים את ההסבר הרוחני וטוענים כי הבקשה יחיה לפניך מתייחסת לקיום פיזי בלבד. לפי גישה זו, אברהם מבקש שישמעאל יזכה לחיים טובים, לברכה, ושהמשכיות זרעו תתקיים לנצח [רמב"ן, רד"ק, הטור הארוך, רלב"ג]. הראיה המרכזית שלהם היא מתשובתו של ה' בפסוקים הבאים, המבטיחה לישמעאל ריבוי והצלחה גשמית, אך אינה מבטיחה שיהיה צדיק. אלו המצדדים בפירוש הרוחני מיישבים טענה זו ומסבירים כי ה' אכן בחר להשיב רק על החלק הפיזי של הבקשה, משום שעניין היראה תלוי לחלוטין בבחירת האדם, או משום שה' ידע שישמעאל עתיד לצאת לתרבות רעה ולא רצה לצער את אברהם בבשורה קשה [מזרחי, גור אריה].