בראשית, פרק י״ז, פסוק ד׳

פרשת לך לך

Genesis 17:4Sefaria

אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃

ההכרזה האלוהית בפסוק זה מהווה נקודת מפנה דרמטית בחייו של אברהם, המעלה אותו ממעמד של אדם פרטי למנהיג אוניברסלי בעל ייעוד היסטורי ורוחני. הפסוק פותח בהצגת הצד האלוהי של ההסכם, כהכנה לדרישות שיופנו לאברהם בהמשך, ומכונן מציאות חדשה של השגחה פרטית וקשר נצחי.

ההבטחה אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ מתייחסת בראש ובראשונה לציווי ברית המילה [רמב"ן, הטור הארוך, צרור המור]. עיתוי הברית אינו מקרי; ה' ציווה על אברהם להימול דווקא לפני ששרה הרתה, כדי שהזרע שייוולד לו, יצחק, ייווצר בקדושה [רמב"ן, הטור הארוך, צרור המור]. מעמד זה מהווה המשך והרחבה לברית בין הבתרים. בעוד ששם ה' התחייב לתת לאברהם זרע ונחלה, כאן ה' מצהיר כי חלקו בהסכם כבר מבוסס ושריר, וכעת הוא מעניק לאברהם מעמד חדש של השגחה אלוהית ישירה המלווה אותו ואת זרעו מעל למערכת הטבע [אברבנאל, ביאור יש"ר, רבנו בחיי, רקנאטי, ספורנו].

המילה הִנֵּה מרמזת על דבר שכבר קיים ומצוי. מבחינה רוחנית, אברהם ניחן בטהרת הלב ובשלמות פנימית עוד בטרם נימול. ברית המילה הפיזית נועדה להיות סמל חיצוני ופומבי לאותה שלמות פנימית, כדי להוכיח לכל באי עולם מדוע אברהם ראוי למעמד הרם של מנהיג האומות [כלי יקר].

הציווי על המילה עלול היה לעורר חשש שמא ההיבדלות הפיזית תרחיק את אברהם משאר בני האדם. לכן, מיד לאחר מכן מבטיח לו ה': וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. דווקא מתוך ייחודו הוא יהפוך למורה ומנהיג לאומות רבות [מלבי"ם]. יתרה מכך, מעצם עשיית הברית, אברהם מציב סטנדרט חדש; מכיוון שאדם נימול אינו יכול לשוב ולהיות ערל, אומות העולם הן אלו שיצטרכו להימשך ולהיגרר אחריו, ולא להפך [אדרת אליהו].

ההבטחה להיות לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם מתפרשת בשני רבדים עיקריים. ברובד הפיזי וההיסטורי, המשמעות היא שאברהם לא יהיה אב לאומה אחת בלבד, אלא מחלציו יצאו עמים רבים ושונים, בהם בני יצחק, ישמעאל ובני קטורה, ומהם יעמדו שרים ומלכים [רד"ק, אברבנאל]. ברובד הרוחני והאוניברסלי, מדובר באבהות של הנהגה והשפעה. עד כה, אברהם גייר אנשים בודדים והכניסם במלואם תחת כנפי האמונה, אך לא ניתן לעשות זאת לכל יושבי תבל. מטרת הברית היא להרחיב את השפעתו כך שיהפוך לאב רוחני המפיץ את ידיעת ה' לכלל האנושות, גם לאלו שאינם מתגיירים לחלוטין [העמק דבר, רש"ר הירש].

המילה הֲמוֹן מציינת ריבוי ושפע עצום [רד"ק]. מקורה של מילה זו נובע מהוראה של רעש, מהומה וקול שאון, כפי שנוצר כאשר בני אדם או בעלי חיים רבים מתקבצים יחד, ומשם הושאלה לתיאור כל כמות אדירה [שד"ל]. מבחינה רעיונית, ללא הדרכתו של אברהם, אומות העולם משולות להמון סוער, מסה חסרת סדר, כיוון ותכלית. תפקידו של אברהם כאב הוא להעניק לאותו המון רועש משמעות, אחדות רוחנית ומטרה מוסרית [רש"ר הירש].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.