הכתוב מציין את הרגע המדויק שבו נכנס אברהם בברית המילה תוך הדגשת גילו והפעולה הפיזית שעבר. ציון הגיל נועד להראות כי מעשה המילה קדם להולדת יצחק והיווה הכנה רוחנית הכרחית לקראת הולדת הזרע הקדוש [ביאור יש"ר]. כמו כן הדבר מדגיש את זריזותו של אברהם אשר קיים את הציווי באותו היום שבו הצטווה עליו עוד בטרם מלאו לו מאה שנים [רד"ק].
אף על פי שאברהם קיים את כל התורה עוד בטרם ניתנה עולה השאלה מדוע המתין עד גיל תשעים ותשע כדי למול את עצמו. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שאברהם המתין לציווי האלוהי משום שגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה [מזרחי, ריב"א]. בנוסף המתנה זו נועדה לקדש את שם ה' ברבים שכן קיום המצווה בגיל כה מופלג הוכיח לכל דורו כי הפעולה נעשתה אך ורק לשם ה' ולא מסיבות רפואיות למרות לעג הסביבה [מזרחי]. הסברים נוספים גורסים כי אברהם לא רצה לחבל בגופו ללא ציווי מפורש [ריב"א] וכי קודם ברית המילה עדיין חסרה לו השלמות הרוחנית והשכלית הנדרשת לקיום המצוות במלואן [ריב"א, ברטנורא].
אף שישמעאל וכל בני ביתו נימולו באותו היום הפסוק פותח במילה וְאַבְרָהָם כדי להדגיש שהברית נכרתה בעצם עמו בלבד ואילו שאר בני הבית נימולו רק משום שהיו תחת רשותו [מלבי"ם].
מבחינה לשונית המילה בְּהִמֹּלוֹ כתובה בבניין נפעל המבטא פעולה של קבלת המעשה [רש"י, שפתי חכמים]. עם זאת הפועל משמש כאן גם במשמעות חוזרת ומלמד שאברהם מל את עצמו או שציווה על אחרים למול אותו כך שהוא היה הפועל ומקבל הפעולה כאחד [שד"ל, ביאור יש"ר]. מאחר שפועל סביל אינו אמור לקבל אחריו מושא ישיר הפרשנים מבארים כי הצירוף בְּשַׂר עָרְלָתוֹ בא לפרש שאברהם נימול מצד בשר ערלתו [רד"ק, ביאור יש"ר].
הפרשנים שמים לב לכך שבניגוד לפסוק המתאר את מילת ישמעאל כאן חסרה המילה "את" לפני בשר ערלתו. הסיבה לכך היא שבשל גילו המופלג של אברהם בשרו כבר היה מרוכך והוא נזקק רק לחיתוך הערלה ולא לפריעתה לעומת ישמעאל הצעיר שנזקק לשתי הפעולות [ריב"א, ברטנורא].
לברית המילה משמעות רוחנית עמוקה. היא מהווה אות קבוע בבשר ואחת משלוש המצוות המעידות על האמונה יחד עם שבת ותפילין [רבנו בחיי]. בזכות מצווה זו הובטחו לישראל שלוש מתנות נצחיות והן מלכות בית דוד ארץ ישראל לאחוזת עולם והשראת השכינה בעם [רבנו בחיי]. יתרה מזאת המילה מעניקה הגנה רוחנית והמדרש מדגיש כי בזכותה ניצלים הנימולים מדינה של גיהנום אשר מיועדת לערלי הלב [רבנו בחיי, תולדות יצחק].