יצא לכם פעם לעשות משהו קשה רק בגלל שמישהו שאתם מאוד אוהבים ומכבדים ביקש מכם? תארו לעצמכם את אברהם, אדם מבוגר בן תשעים ותשע שנים, שמקבל ציווי מיוחד. הוא לא מחכה אפילו רגע אחד, ומיד באותו היום מקיים את המצווה. אולי תשאלו את עצמכם למה אברהם חיכה לגיל כל כך מבוגר ולא קיים את המצווה קודם לכן? התשובה היא שאברהם המתין בסבלנות עד שה׳ יצווה עליו לעשות זאת, כי יש מעלה גדולה מאוד לקיים מצווה בדיוק כשמבקשים ממך. בנוסף, כשכולם ראו שאדם כל כך מבוגר מקיים את המצווה, הם הבינו שהוא עושה זאת אך ורק מאהבה לה׳, אפילו אם היו אנשים בסביבה שלעגו לו.
המילה וְאַבְרָהָם מופיעה בהתחלה כדי להדגיש שההסכם המיוחד הזה, הברית, נכרת קודם כל איתו. המילה בְּהִמֹּלוֹ מלמדת אותנו שאברהם עשה את הפעולה בעצמו, וקיבל עליו את המצווה בשמחה כאשר הסיר את בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. ברית המילה היא לא סתם מעשה, אלא אות וסימן קבוע בגוף שמראה את האמונה החזקה שלנו. בזכות המצווה החשובה הזו, עם ישראל זכה למתנות נפלאות לתמיד, כמו ארץ ישראל והזכות שה׳ יהיה קרוב אלינו, יגן עלינו וישמור עלינו תמיד.