יצא לכם פעם לקבל צמיד חברות או סמל מיוחד שאתם עונדים על עצמכם, ורק אתם יודעים כמה הוא חשוב לכם? ה' רצה לתת לנו סמל כזה בדיוק, סימן קבוע בגוף שלנו שמראה על הקשר העמוק והאהבה בינינו לבינו.
כשהתורה אומרת וּנְמַלְתֶּם, היא מתכוונת למצווה המיוחדת של ברית המילה, שבה עושים חיתוך קטן ועדין. בדרך כלל, ההורים מקיימים את המצווה הזו עבור התינוק שלהם, אבל אם זה לא קרה, האדם צריך לדאוג לקיים אותה בעצמו כשהוא גדל. בפעולה הזו מסירים את מה שנקרא עָרְלַתְכֶם. המילה הזו מתארת סוג של כיסוי או עטיפה שמסתירה משהו. ברגע שמסירים את הכיסוי הפיזי הזה, הפעולה הופכת להיות לְאוֹת בְּרִית, כלומר סימן של הבטחה ושל קשר חזק בינינו לבין ה'.
אולי תשאלו את עצמכם למה הסימן הזה נמצא במקום כל כך צנוע ומוסתר בגוף, ולא במקום שכולם יכולים לראות? התשובה היא שהסימן הזה נועד קודם כל בשבילנו. הוא מזכיר לנו בכל יום להיות אנשים טובים יותר, לשלוט בעצמנו, ולא לתת רק לרצונות של הגוף לנהל אותנו אלא להתנהג בקדושה. בנוסף, המקום הנסתר שומר עלינו כדי שעמים אחרים לא ילעגו לנו.
הסימן הזה כל כך מיוחד, עד שהתורה קוראת לו "אות". האדם צריך לשאת עליו תמיד שני "אותות", כמו שתי תעודות זהות שמראות את האמונה שלו בה'. בימי חול, שני האותות הם ברית המילה והתפילין. אבל בשבת לא מניחים תפילין, כי יום השבת הוא בעצמו אות, ולכן בשבת האותות שלנו הם יום השבת וברית המילה. הברית הזו מאחדת את כל עם ישראל לעם אחד, וגם משמשת כהבטחה שומרת ומגינה עלינו מכל רע.