יצא לכם פעם לעמוד מול משהו כל כך עוצמתי וגדול, שפשוט הרגשתם צורך להתכופף או להוריד את הראש מרוב כבוד? זה בדיוק מה שקרה לאברהם ברגע המיוחד שבו ה' התגלה אליו כדי לכרות איתו את ברית המילה. מרוב התרגשות, יראה ושמחה על הברית החשובה שהוא מקבל, וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו. הוא פשוט נפל על פניו מתוך ענווה והכנעה מוחלטת מול ה'.
מיד לאחר מכן מסופר כי וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים. המילה וַיְדַבֵּר מלמדת שה' לא סתם אמר לו משפט קצר, אלא הסביר לו את כל פרטי הברית בצורה מדויקת וברורה. שימו לב גם למילה אִתּוֹ במקום המילה "אליו". המילה הזו מראה לנו שה' דיבר עם אברהם מתוך קשר קרוב ושותפות מיוחדת, ממש כמו שמדברים פנים אל פנים. השימוש בשם "אלוהים" מזכיר לנו שמעכשיו יש כאן ברית רצינית וחשובה עם חוקים וכללים. בסוף, המילה לֵאמֹר מגלה לנו שההבטחה הזו לא נועדה להישאר רק אצל אברהם. ה' מסר לו את הדברים כדי שיעביר אותם הלאה, וילמד אותם גם את בני משפחתו כדי שכולם ייכנסו לברית המיוחדת הזו.