תארו לעצמכם שאתם מקבלים סמל מיוחד שמוכיח שאתם שייכים לקבוצה חשובה ומשפחתית. לעם ישראל יש סמל כזה שעובר אלינו עוד מאברהם אבינו, וזהו ברית המילה. ה' קבע שהסמל הזה יהיה חקוק בגוף. התורה משתמשת במילים וערל זכר כדי להסביר שהמצווה הזו שייכת רק לבנים, ונעשית באיבר המיוחד שמבדיל בין בנים לבנות. כדי שלא נחשוב שמדובר רק ברעיון בלב, התורה מוסיפה שצריך למול את בשר ערלתו, כלומר להסיר חתיכת עור אמיתית מהגוף.
בדרך כלל, האבא הוא זה שדואג לעשות ברית מילה לבן שלו כשהוא תינוק. אבל מה קורה אם אדם הגיע לגיל בוגר ועדיין לא עשו לו ברית? המילים אשר לא ימול מלמדות אותנו שעכשיו האחריות עוברת אליו, והוא חייב לדאוג לקיים את המצווה בעצמו. אם אדם בוגר מחליט בכוונה שהוא לא רוצה לעשות ברית, התורה אומרת שהתוצאה היא ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. המשמעות היא ניתוק עמוק. מי שבוחר לא לעשות ברית, בעצם מנתק את עצמו מהמשפחה הגדולה של עם ישראל, והנשמה שלו מתרחקת מה'.
למה זה כל כך משמעותי? המילים את בריתי הפר מסבירות לנו הכל. כשמישהו מסרב לעשות ברית מילה, זה לא רק שהוא מדלג על מצווה אחת. הוא בעצם מודיע שהוא מבטל את ההסכם המיוחד שנחתם בין ה' לאברהם אבינו, ושהוא בוחר להוציא את עצמו מהדרך המיוחדת של העם שלנו.