אדם וְעָרֵל זָכָר, כלומר גבר שלא חתך פיזית אֶת בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ המכסה את איברו, מנתק את עצמו מהייעוד האלוהי ומהמסורת של העם. האחריות לקיום המצווה חלה על האדם הבוגר עצמו אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל את עצמו, במקרה שאביו נמנע מלמול אותו בילדותו. עונשו של אדם כזה הוא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ, עונש הכולל מיתה מוקדמת ללא צאצאים, הפרדה חברתית מקהל עבדי ה', וניתוק רוחני מוחלט גם לאחר המוות. חומרת העונש נובעת מכך שהאדם אֶת בְּרִיתִי הֵפַר וביטל את הברית עם ה', בין אם על ידי הימנעות מוחלטת מהמצווה ובין אם על ידי משיכת העור לאחר שנימול כדי להיראות שוב כערל.
בראשית, פרק י״ז, פסוק י״ד
פרשת לך לך
וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.