בראשית, פרק י״ז, פסוק כ״ו

קרה לכם פעם שקיבלתם משימה חשובה ומיהרתם לעשות אותה מיד, בלי לחכות אפילו רגע? זה בדיוק מה שעשה אברהם. כשה׳ ציווה עליו לקיים את מצוות ברית המילה, הוא לא דחה אותה למחר. המילים בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מלמדות אותנו שאברהם הזדרז וקיים את המצווה באותו יום ממש שבו קיבל את הציווי. בדרך כלל, אברהם היה קם מוקדם בבוקר כדי לקיים מצוות, אבל הפעם הוא בחר לעשות זאת דווקא באמצע היום, כשיש אור מלא וכולם יכולים לראות. הוא עשה זאת בגלוי כי הוא לא התבייש באמונה שלו, ורצה להראות לכולם שהוא גאה לעשות את מה שה׳ מבקש, בלי לפחד ממי שאולי יצחק עליו. המילה נִמּוֹל מתארת את הפעולה שהתרחשה, ומעניין לדעת שלמרות ששמו של אברהם מופיע קודם, בפועל הסדר היה הפוך. אברהם דאג קודם כל לקיים את המצווה עבור ישמעאל בנו ועבור כל האנשים הרבים בביתו, ורק בסוף קיים אותה בעצמו. הוא ידע שאם יתחיל בעצמו, הוא עלול להיות חלש בגלל גילו המבוגר, ולא יצליח לדאוג לשאר. הדבר המיוחד והיפה בכל הסיפור הזה הוא שכל בני הבית לא הוכרחו לעשות זאת, אלא הסכימו מרצון, מתוך מטרה משותפת לקיים יחד את רצון ה׳.