יצא לכם פעם להתבקש לעשות משהו שדורש אומץ, אבל בחרתם לעשות אותו מיד כי ידעתם שזה הדבר הנכון? זה בדיוק מה שקרה לישמעאל. התורה מספרת לנו שישמעאל היה בדיוק בן שלוש עשרה, ומגלה לנו שהברית התקיימה ממש ביום ההולדת שלו! הגיל שלו מוזכר כדי לתת לו כבוד. למרות שזה לא קל לעבור ברית מילה בגיל כזה, ישמעאל לא התווכח ולא ניסה לדחות את זה. הוא קיים את הציווי של ה׳ מיד, ממש כמו אברהם אביו. בזכות הגיל הזה של ישמעאל, נקבע לדורות שגיל שלוש עשרה הוא הגיל שבו נכנסים לעול מצוות.
אולי תשאלו את עצמכם, אם אברהם כל כך אהב לקיים מצוות, למה הוא חיכה כל כך הרבה שנים עד שעשה ברית מילה? התשובה היא שאברהם רצה לחכות עד שה׳ בעצמו יצווה עליו לעשות זאת. ברית היא קשר מיוחד של אהבה בין שני צדדים, ואברהם העניו חיכה שה׳ יזמין אותו לקשר הזה. בנוסף, אברהם רצה להראות דוגמה לאנשים שירצו להתגייר בעתיד, וללמד אותם שאפשר להצטרף לעם ישראל ולקיים את הברית בכל גיל.
כשהתורה מתארת את הברית של ישמעאל, היא מוסיפה מילה קטנה שלא מופיעה אצל אברהם, המילה אֵת. המפרשים מסבירים שהמילה הזו באה ללמד אותנו שהתהליך של ישמעאל דרש פעולה נוספת. בגלל שישמעאל היה נער צעיר, הוא היה צריך לעבור תהליך רפואי שלם יותר לעומת אברהם המבוגר. אבל יש למילה הזו גם משמעות פנימית. אברהם כבר היה שלם וטהור בתוך לבו, אבל ישמעאל היה צריך את מצוות הברית כדי שהיא תשפיע עליו מבפנים. המצווה הזו עזרה לו לפתוח את הלב, ובזכותה הוא בחר בסוף ימיו לחזור בתשובה וללכת בדרך טובה.