קיום הברית עם ה' בא לידי ביטוי במילה המונית של קהילה שלמה, הכוללת את וְכׇל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, קבוצה המכוונת גם לאנשי ביתו ולעבדיו של ישמעאל. הצורה הסבילה של הפועל נִמֹּלוּ מלמדת כי אברהם מל אותם בעצמו, אך בה בעת מצביעה על כך שהם נימולו מרצונם החופשי וללא כפייה. יכולתו של אברהם למול אחרים בעודו ערל נבעה ממעלתו הרוחנית שהחשיבה אותו כמי שכבר בא בברית, והוא ביצע את המעשה בין אם על ידי מילת עבדיו תחילה מחשש שחולשתו תמנע זאת ממנו, ובין אם בהקדמת מילת עצמו מתוך זריזות למצווה. המילה אִתּוֹ מדגישה את הקשר ההדוק בינו לבין משרתיו, שכן המעשה התרחש ביום הכיפורים, וקדושת היום נדחתה עבור העבדים שנימולו מכוחו ממש כפי שנדחתה עבורו.
בראשית, פרק י״ז, פסוק כ״ז
פרשת לך לך
וְכׇל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.