בראשית, פרק י״ז, פסוק ט׳

הברית עם ה' מבוססת על התניה הדדית, וכשם שהוא מתחייב לקיים את הבטחותיו, כך נדרש האדם לשמור על הקשר באופן פעיל. התוספת של האות ו"ו במילה וְאַתָּה מחברת חובה זו להבטחות הקודמות, ומבהירה כי קיומו של העם תלוי בכך שאַתָּה וְזַרְעֲךָ תקפידו על המצווה. המילה תִשְׁמֹר טומנת בחובה הבטחה מרומזת שאם תשמור את הברית, תזכה בעצמך להגנה. ברית המילה היא אות פיזי ונצחי המיועד בלעדית לזרע אברהם, ונועד להחליש את היצר ולעורר את טהרת הלב. אברהם מצווה להנחיל אחריות זו אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם, כדי שצאצאיו ימשיכו לקיים את המצווה מתוך שמחה לנצח.