בראשית, פרק י״ז, פסוק ה׳

מעמד ברית המילה מהווה נקודת מפנה שבה משנה ה' את שמו של אברהם ומעניק לו מהות רוחנית חדשה. הקביעה וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם עוקרת לחלוטין את שמו הקודם שסימל את היותו אב מרומם לפני שנימול, והמילה עוֹד מצביעה על כך שהשינוי חל מעתה ואילך. במקומו נקבע כי וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כאשר תוספת האות ה"א מעניקה לו את כוח הפריון להולדת זרעו הרוחני, תוך שמירת כל אותיות שמו המקורי. הנימוק לשינוי הוא כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ, שכן השם החדש הוא נוטריקון המעיד על היותו אב לקיבוץ עצום של אנשים. בכך מוענק לו ייעוד אוניברסלי כאב הרוחני של כלל האנושות, והפועל נְתַתִּיךָ מדגיש כי מציאות זו חלה עליו כבר מאותו היום.