בראשית, פרק כ״ב, פסוק ח׳

יצא לכם פעם לשאול שאלה חשובה ולקבל תשובה שמסתירה בתוכה סוד? בזמן שאברהם ויצחק מטפסים על ההר, יצחק שואל את אביו היכן הכבש שאותו הם עומדים להקריב. אברהם עונה לו בעדינות ובחכמה כדי לא להבהיל אותו בבת אחת, ואומר: אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה. הכוונה במילה יִרְאֶה היא שה' יבחר. לתשובה הזו יש משמעות כפולה. מצד אחד, אברהם מרגיע ואומר שה' ימצא עבורם כבש. מצד שני, הוא רומז לו שאם לא יימצא כבש, אז הקרבן יהיה בְּנִי, כלומר יצחק עצמו. באותו זמן, המילים הללו היו גם תפילה שקטה בלב של אברהם, שקיווה שה' באמת ידאג לכבש אחר במקום בנו. יצחק מבין את הרמז, אבל במקום להיבהל או לברוח, קורה דבר מדהים. התורה אומרת: וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. המילים האלו מלמדות אותנו שברגע הזה, יצחק צועד בדיוק באותה נכונות ובאותו לב שלם כמו אבא שלו. שניהם הולכים יחד, זה לצד זה, מתוך רצון משותף לעשות את מה שה' ציווה.