בתשובתו ליצחק, אברהם משתמש בניסוח בעל משמעות כפולה כדי שלא להבהילו בפתאומיות. באומרו אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה, כלומר שה' יבחר וירצה את הקרבן, אברהם נושא תפילה חרישית להצלת בנו, אך גם רומז שאם לא יימצא שה, הקרבן יהיה בְּנִי. אף על פי שיצחק הבין את הרמז של אביו, הוא קיבל זאת ללא כל התנגדות. התיאור וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו מדגיש כי למרות המודעות לסכנה, שניהם צועדים כעת באותה נכונות, בלב שווה ובהתבטלות מוחלטת לרצון ה'.
בראשית, פרק כ״ב, פסוק ח׳
פרשת וירא
וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אֱלֹהִ֞ים יִרְאֶה־לּ֥וֹ הַשֶּׂ֛ה לְעֹלָ֖ה בְּנִ֑י וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.