לאחר ימי שתיקה מתוחים, יצחק פונה אל אַבְרָהָם אָבִיו וזועק אָבִי כדי לעורר את רחמיו, מתוך חשש שמא איבד את רגש האבהות בדרכו לקיים את הצו האלוהי. אברהם משיב לו בנוכחות מלאה ובאהבה הִנֶּנִּי בְנִי, ובכך מרגיע את יצחק ומבהיר לו שמעשיו נובעים ממסירות מוחלטת לה' ולא מאכזריות. רק לאחר שווידא את אהבת אביו, שואל יצחק הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. תמיהתו נובעת מכך שאברהם טרח להביא עמו את העצים והאש שקל להפיק בכל מקום, אך לא הכין מראש את הקורבן שקשה להשיגו בהר השומם. מעבר לכך, יצחק מסיק שאינו יכול להיות הקורבן בעצמו, שכן נשיאת העצים נחשבת למלאכה הפוסלת אותו מהקרבה.
בראשית, פרק כ״ב, פסוק ז׳
פרשת וירא
וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.