תארו לעצמכם שאתם חוזרים הביתה אחרי שעברתם את המבחן הכי קשה וגדול בחיים שלכם, ופתאום הראש שלכם מתמלא בדאגות לגבי העתיד. זה בדיוק מה שקרה לאברהם כשהוא חזר מהר המוריה. המילים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מתארות את המחשבות שהיו לאברהם באותו זמן. הוא דאג וחשב לעצמו שאם חלילה יצחק לא היה חוזר איתו, לא היו לו ילדים שימשיכו את הדרך שלו, והוא הצטער מאוד שלא דאג לחתן אותו קודם לכן.
ה' ראה שאברהם מוטרד ומיד שלח לו בשורות טובות כדי לנחם אותו. ה' סיפר לאברהם על המשפחה שלו שנשארה רחוק. מאז שאברהם עזב את הארץ שלו, הוא היה מנותק מהמשפחה, אבל עכשיו, אחרי שעמד בניסיון כל כך גדול והאמונה שלו הייתה כל כך חזקה, הוא היה יכול לשמוע מה קורה איתם בלי שזה ישפיע עליו לרעה.
הבשורה הייתה שאשת אחיו, מילכה, ילדה בנים. המילים גַם־הִוא באות לספר לנו על נס מיוחד שקרה. בדיוק כמו ששרה זכתה ללדת בדרך פלא כשהייתה מבוגרת, כך גם מילכה זכתה ללדת בדרך נס בזכות הקרבה שלה לאברהם. ולמה בעצם מספרים לנו את כל שמות הבנים במשפחה הזו? הסיבה העיקרית היא כדי להכין אותנו לבשורה הכי משמחת: במשפחה הזו נולדה תינוקת מיוחדת בשם רבקה, שתגדל להיות בת הזוג של יצחק. כל הפירוט הארוך הזה נועד לסלול את הדרך ולהראות לנו מאיזו משפחה הגיעה רבקה, המרגלית היקרה שתמשיך את הדרך המיוחדת של אברהם ויצחק.