תארו לעצמכם שפגשתם אדם שלא ראיתם המון זמן, ואחרי שסוף סוף השלמתם, הוא מציע לכם להמשיך ללכת יחד לאותו מקום. זה בדיוק מה שקורה אחרי המפגש המותח בין יעקב לעשו. אחרי שהם משלימים, עשו מציע ליעקב לצאת לדרך משותפת. הוא אומר לו את המילה נִסְעָה. רוב המפרשים מסבירים שעשו בעצם אומר ליעקב: סע אתה ראשון, ואני אלך אחריך.
כדי להרגיע את יעקב, עשו מוסיף את המילים וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ. עשו מבין שיעקב הולך לאט כי יש איתו משפחה גדולה, ילדים קטנים וצאן רב. לכן, הוא מציע להאט את קצב ההליכה המהיר שלו, כדי ששניהם ילכו בדיוק באותו הקצב ויהיו שווים בדרך.
אבל מאחורי ההצעה הידידותית הזו הסתתרה כוונה גדולה יותר. עשו בעצם הציע ליעקב שהם יהיו שותפים להכל וינהיגו את העולם ביחד. יעקב מחליט לסרב בנימוס. הוא יודע שהמשפחה שלו עדינה ורכה, ויש לה דרך חיים שונה משל עשו. הוא מבין שחיבור קרוב מדי לעשו עלול להיות קשה ונוקשה מדי עבורם, וגם עלול להזכיר לפני ה׳ את המריבות והכעסים שהיו ביניהם בעבר. לכן, יעקב בוחר ללכת לאט ובזהירות במסלול המיוחד שלו, לסמוך על ה׳, ולחכות בסבלנות עד שיגיע הזמן הנכון שבו תגיע הגאולה השלמה.