חשבתם פעם מה הדבר הראשון שהייתם רוצים לעשות מיד אחרי שניצלתם מסכנה גדולה? יעקב אבינו בדיוק סיים מסע ארוך ומפחיד, והגיע סוף סוף בשלום לארץ ישראל. הדבר הראשון שהוא מרגיש צורך לעשות הוא להגיד תודה ענקית לה׳. לשם כך הוא מקים מזבח. התורה משתמשת במילה וַיַּצֶּב ולא אומרת שיעקב בנה מזבח. הסיבה לכך היא שלבנות מזבח מהרבה אבנים זה דבר שלוקח זמן, ויעקב כל כך התרגש ורצה להודות לה׳, שהוא פשוט לקח אבן אחת גדולה והעמיד אותה מיד, כדי לא לעכב את התודה שלו אפילו לרגע אחד.
לאחר מכן, יעקב מעניק למזבח שם מיוחד: וַיִּקְרָא־לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כמובן שהאבן עצמה היא לא אלוהים, אלא יעקב קרא למזבח בשם הזה כדי להנציח ולזכור את הנס הגדול שקרה לו. המשמעות של השם שהעניק למזבח היא: ה׳, שהוא חזק ובעל כוח עצום, הוא האלוהים שלי שהציל אותי, והשם שלי הוא ישראל. כך המזבח הפך לזיכרון של תודה, שמזכיר את ההצלה הפלאית ואת ההשגחה של ה׳ על יעקב.