תארו לעצמכם שאתם עוברים לגור במקום חדש לגמרי, אחרי שכל החיים שלכם גרתם באוהלים שקטים בחיק הטבע. פתאום, ממש קרוב אליכם, יש עיר גדולה, רועשת ומלאה באנשים. זה בדיוק המצב החדש שאיתו התמודדה משפחת יעקב. דינה הייתה נערה צעירה שגדלה בנדודים, ובאופן טבעי היא הייתה מאוד סקרנית להכיר את הסביבה החדשה.
המילים וַתֵּצֵא דִינָה מתארות את הרגע שבו היא עזבה את מתחם האוהלים המוגן והבטוח של המשפחה שלה, ויצאה החוצה אל העיר. התורה קוראת לה בַּת לֵאָה כדי לרמוז לנו שדווקא האחים שלה, שמעון ולוי שהם הבנים של לאה, יהיו אלה שיגנו עליה בהמשך. למרות זאת, מיד לאחר מכן כתוב אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב. התוספת הזו נועדה ללמד אותנו שדינה הייתה הבת של יעקב, אדם מאוד חשוב ומפורסם, ולכן כולם בעיר שמו לב אליה מיד. בנוסף, זה מראה שכל האחים שלה אהבו אותה וכאבו את מה שקרה לה.
ומה דינה רצתה לעשות? היא בסך הכל רצתה לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. מכיוון שלא היו לה חברות בנות גילה במשפחה, היא רצתה להכיר את הנערות המקומיות, לראות איך הן מתלבשות ומה המנהגים שלהן. אבל היציאה התמימה הזו נוצלה לרעה. אנשים מהעיר ניגנו בתופים ורקדו בחוץ רק כדי למשוך אותה להתקרב. דינה יצאה במטרה לראות את הבנות האחרות, אבל מצאה את עצמה נראית על ידי אנשים זרים, מה שהוביל לאירוע מאוד עצוב עבור המשפחה כולה.