המעבר מחיי נדודים מבודדים באוהלים אל מציאות תוססת בקרבת עיר כנענית, מציב אתגר חדש בפני משפחת יעקב. סקרנותה הטבעית של נערה צעירה, המבקשת להכיר את סביבתה החדשה ואת בנות גילה, מובילה לשרשרת אירועים טרגיים שיטלטלו את המשפחה כולה.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי משפחת יעקב חנתה מחוץ לעיר, והמילים וַתֵּצֵא דִינָה מציינות את עזיבתה את מתחם האוהלים המוגן וכניסתה אל תוך העיר. עם זאת, יציאה זו מקבלת משמעות עמוקה יותר. יש המדגישים כי היא יצאה מעצמה, ללא נטילת רשות מהוריה [אבן עזרא, חוקקי יהודה]. אחרים רואים בעצם השימוש בפועל יציאה רמז לחריגה מגדרי הצניעות הראויים, שכן היה עליה להישאר צנועה ומוגנת בתוך ביתה [העמק דבר, צרור המור, ביאור יש"ר].
הכתוב בוחר לייחס אותה לאמה, בַּת לֵאָה, ויש בכך מספר כוונות. הפירוש המוכר מצביע על דמיון באופי בין האם לבת. כשם שלאה יצאה לקראת יעקב, כך דינה יצאה החוצה, בבחינת משל עממי של כאמה כבתה [רש"י, רד"ק, אור החיים, צאינה וראינה]. מנגד, יש מי שרואה בייחוס ללאה דווקא עדות לצניעותה ולתמימותה של דינה, שגדלה באוהלה המוגן של לאה, ויציאתה נבעה מסקרנות ילדותית גרידא [מלבי"ם, רש"ר הירש]. כיוון פרשני נוסף מסביר כי הכתוב מדגיש את היותה בת לאה כדי להבהיר מדוע דווקא שמעון ולוי, בניה של לאה, הם אלו שקינאו לה ונקמו את נקמתה [רמב"ן, הטור הארוך, ביאור יש"ר].
למרות ייחוסה ללאה, הפסוק ממשיך ומדגיש אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב. תוספת זו מלמדת כי למרות ששמעון ולוי הובילו את הנקמה, כל האחים כאבו את הפגיעה בה מתוקף היותה בתו של יעקב [רמב"ן, הטור הארוך]. בנוסף, מעמדו הרם של יעקב ופרסומו בעולם הם אלו שמשכו את שכם בן חמור לחשוק דווקא בה [אור החיים, העמק דבר]. מעבר לכך, ייחוס המאורע ליעקב מרמז על עונש שמימי שנגזר עליו. יעקב נענש על כך שהטמין את דינה בתוך תיבה כדי להסתירה מעשו אחיו, מחשש שמא ירצה לשאת אותה. משום שיעקב מנע ממנה להינשא לאדם נימול, שאולי הייתה מצליחה להחזירו למוטב, הוא נענש בכך שנישאה בעל כורחה לאדם ערל באיסור [רבנו בחיי, קיצור בעל הטורים, צאינה וראינה].
מטרת יציאתה הייתה לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. מאחר שדינה חייתה עד כה בנדודים ולא היו במשפחתה נערות אחרות בנות גילה, היא ביקשה להתחבר לנערות המקומיות, להביט במנהגיהן, בצורת לבושן ובתכשיטיהן [הכתב והקבלה, שד"ל, ביאור יש"ר, שטיינזלץ]. אולם, יציאה תמימה זו נוצלה לרעה. שכם בן חמור, שביקש לפתות אותה לצאת, הביא נערות מקומיות שינגנו בתופים ויחוללו במחולות מחוץ לאוהלי יעקב, וכך משך אותה לצאת אליהן [אור החיים, הכתב והקבלה, תורה תמימה, הדר זקנים]. לבסוף, הפסוק טומן בחובו אירוניה כואבת. דינה יצאה במטרה לראות, אך מצאה את עצמה נראית על ידי אחרים, מה שהוביל לחטיפתה [שפתי כהן, קונטרס חיבה יתירה, הדר זקנים].