בראשית, פרק ל״ד, פסוק י״ח

תשובתם המותנית של אחי דינה התקבלה בהסכמה מלאה מצד מנהיגי העיר. המילים וַיִּיטְבוּ דִבְרֵיהֶם מלמדות כי חמור ושכם הסיקו מן הדברים שהצעתם להתחתן ולהתמזג עם משפחת יעקב אכן תתקבל, בתנאי שיסכימו למול את עצמם [ביאור שטיינזלץ].

הכתוב מדגיש כי התנאי התקבל לא רק על דעת חמור האב, אלא גם וּבְעֵינֵי שְׁכֶם. לכאורה, אם הדבר הוטב בעיני האב, ברור שימצא חן גם בעיני הבן שחפץ בנערה. אלא ששכם הבין לעומק את משמעות הדרישה. אף על פי שהאחים דיברו עמו מתוך כעס ורוגז, הוא בטח בכך שאם יבצע מעשה כה משמעותי וימול את עצמו אך ורק למען בת יעקב, הדבר יפייס אותם לחלוטין ויהווה כפרה הולמת על הפגיעה בכבודם [העמק דבר].