מפגשם הדרמטי של האחים מגיע לשלב של בירור כוונות. עשו, אשר פגש בדרכו שיירות עצומות של צאן, בקר ומשרתים, פונה כעת ליעקב ומבקש להבין את פשרם. שאלתו של עשו ותשובתו של יעקב מגדירות את מערכת היחסים ביניהם ברגע מתוח זה.
הפרשנים נחלקו בהבנת מהותו של כָּל הַמַּחֲנֶה שעליו שואל עשו. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה היא כפשוטו לעדרי הבהמות הרבים ולעבדים שהובילו אותם כמתנה לעשו [רשב"ם, שטיינזלץ, מחוקקי יהודה]. מנגד, גישה מדרשית מפרשת שהמילה "מחנה" מרמזת לכתות של מלאכים, בדומה לשימוש במילה זו ביחס למלאכים במקומות אחרים בתורה. לפי גישה זו, מלאכים אלו פגשו את עשו ואנשיו בדרך, הכו אותם, והרפו מהם רק כאשר עשו הזדהה כאחיו של יעקב [רש"י, ברטנורא].
מוקד מרכזי נוסף בפירוש הפסוק הוא הניסוח של עשו מִי לְךָ. מבחינה לשונית, המילה "מי" מתייחסת לרוב לבני אדם ולא לבהמות, עובדה שהובילה למספר כיווני פרשנות [אבן עזרא, מזרחי, שד"ל]:
גישה אחת מסבירה שעשו שואל "למי אתה שולח את כל אלה?". כלומר, מי הוא האדם הגדול והחשוב בעיניך שאתה משגר אליו מתנה כה עצומה? [רמב"ן, רד"ק, חזקוני, ביאור יש"ר]. אף על פי שעבדי יעקב כבר אמרו לעשו שהמתנה מיועדת לו, עשו שאל זאת משום שפשוט לא האמין שדורון כה נפלא מיועד רק לו [העמק דבר, רלב"ג], או משום שעשה עצמו כמי שאינו יודע, מתוך מחשבה שהעבדים נשלחו בניגוד לרצונו של יעקב [שד"ל]. ייתכן גם שעשו, מתוך גאווה וכעס, סירב לקבל את המתנה מיד ולא שוחח עם העבדים בדרך, ולכן שאל כעת למי היא מיועדת [רמב"ן, הטור הארוך].
גישה שניה גורסת שעשו הבין שהמחנה מיועד לו, אך ניסה לברר מה כוונתו של יעקב בנתינה זו. עשו תהה האם מדובר במנחת כבוד, או שמא יעקב חושב שהוא עני וזקוק לחסד ולצדקה [ספורנו, הכתב והקבלה]. יתרה מזאת, עשו תהה איזה גמול יעקב מצפה לקבל בתמורה, שכן דרכו של אדם לצפות לתמורה על דורון שהוא מעניק, ולא ניתן להשיב טובה תחת מתנה כה ענקית [רלב"ג]. גישה נוספת מפרשת את השאלה כפליאה כללית: "למה הוא לך?" – מדוע טרחת כל כך ומה הצורך שלך לשלוח את כל זה? [רש"י, גור אריה, שפתי חכמים].
בתשובתו, יעקב מבהיר את מטרתו החד-משמעית: לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. יעקב מצהיר כי עשו הוא אכן האדון הגדול בעיניו, והמתנה נועדה לפייסו, לכפר על משקעי העבר ולזכות בסליחתו, שכן לעיתים אדם מגיש מנחה גדולה כדי לכפר על חטאיו [רמב"ן, רד"ק, הטור הארוך, מלבי"ם]. לפי הגישה המדרשית העוסקת במלאכים, תשובתו של יעקב מקבלת רובד נוסף: הוא מסביר לעשו כי כל תצוגת הכוח של המלאכים שהכו אותו נועדה רק כדי להמחיש את מעמדו החשוב של יעקב ואת ריבוי אוהביו. המטרה לא הייתה לפגוע בעשו, אלא לגרום לו להתרשם, לחפוץ בקרבתו של יעקב, וכך יעקב יוכל למצוא חן בעיניו ולזכות באהבתו [מזרחי, שפתי חכמים, אלשיך].