קרה לכם פעם שמישהו הציע לכם עזרה מכל הלב, אבל אתם העדפתם להסתדר לבד והייתם צריכים למצוא דרך לסרב בנימוס בלי לפגוע בו? בדיוק זה מה שקורה עכשיו בין יעקב לעשו. אחרי המפגש המותח ביניהם, המתח מתפזר והם מתכוננים להיפרד. עשו רוצה להראות ליעקב רצון טוב ומציע לו אַצִּיגָה נָּא, כלומר אניח ואשאיר איתך חלק מהאנשים שלי כדי שישמרו עליך וילוו אותך בכבוד. מעניין לראות שעשו קורא לאנשים שלו אֲשֶׁר אִתִּי. קודם, כשהוא רצה להילחם, הם היו כמו חיילים שלו, אבל עכשיו כשהלב שלו התהפך לאהבה, הוא מתייחס אליהם כשותפים שווים שבאו לחלוק ליעקב כבוד.
אבל יעקב לא באמת רוצה את העזרה הזו. הוא רוצה להישאר עצמאי, לא להכביד על אחיו, ובסתר הוא בכלל מתכנן ללכת בדרך אחרת לגמרי. לכן הוא עונה לעשו בעדינות בשני שלבים. קודם הוא שואל לָמָּה זֶּה, כלומר מדוע שתעשה לי טובה שאין לי בה שום צורך? ואז הוא מבקש אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. יעקב אומר לעשו שעצם זה שהם משלימים ויש ביניהם אהבה, זה לגמרי מספיק לו. הוא לא צריך שומרים, אלא רק לדעת שעשו כבר לא כועס עליו. כך יעקב מסרב להצעה בזהירות, שומר על החופש שלו, ונפרד מאחיו בשלום.