תארו לעצמכם שאתם עומדים לפגוש אדם שאתם קצת חוששים מפניו, וברור לכם שחייבים להתנהג מולו בזהירות ובכבוד. מי לדעתכם יצעד ראשון?
ברגע המותח שבו משפחת יעקב פוגשת את עשו, כולם ניגשים לפי סדר מאוד מחושב. הראשונות שניגשות אל עשו הן השפחות והילדים שלהן. המילה וַתִּגַּשְׁןָ מלמדת אותנו שיעקב נתן להן סימן או רמז להתקדם. האמהות האלה הפגינו אומץ לב מיוחד. למרות שהילדים עמדו בהתחלה לפניהן, המילה הֵנָּה מדגישה שהאמהות צעדו קדימה, עברו את הילדים ועמדו ממש בחזית כדי לשמור עליהם.
הן ראו את יעקב מתנהג בענווה ומשתחווה לעשו, והבינו שגם עליהן לעשות זאת. אבל התורה משתמשת במילה וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ, שהיא פועל בלשון נקבה, וזה אומר שבאותו רגע רק הנשים השתחוו. למה הבנים לא עשו זאת מיד? ההסבר הוא שהילדים הרגישו גאווה. הם אמרו לעצמם שהם בנים של יעקב ולכן הם בני חורין, כלומר אנשים חופשיים, שלא צריכים להיכנע ולהשתחוות. אבל אל דאגה, קצת אחר כך, כשהם ראו שגם שאר הילדים במשפחה משתחווים, הם הבינו את המצב והשתחוו גם הם.