בראשית, פרק ל״ג, פסוק י׳

קרה לכם פעם שהשלמתם עם חבר אחרי מריבה ארוכה? לפעמים, כדי להראות שאנחנו באמת חברים שוב מכל הלב, אנחנו רוצים לתת לו מתנה קטנה. תארו לעצמכם את יעקב עומד מול עשיו אחיו. עשיו הרגע אמר לו שהוא לא צריך מתנות, אבל ליעקב חשוב מאוד שהוא יסכים לקבל את המנחה שלו. לכן יעקב אומר לו אַל־נָא, כלומר בבקשה אל תסרב שוב. הוא מבקש ממנו וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי. יעקב רוצה שעשיו יקח את המתנה ממש מהידיים שלו, ולא דרך שליחים, כי כשמישהו לוקח מתנה ישר מהיד של הנותן, זה מראה על כבוד ועל חברות קרובה ביניהם. יעקב מסביר שכִּי עַל־כֵּן, כלומר שזה ראוי והגון שעשיו יקבל את המתנה, כי הפגישה איתו היא כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים. הכוונה כאן היא לאדם חשוב מאוד, כמו שר או מלך. יעקב בעצם אומר: כשבאים לבקר מלך חשוב, לא באים בידיים ריקות אלא מביאים מתנה מכובדת. בסוף יעקב מוסיף את המילה וַתִּרְצֵנִי. הוא מזכיר לעשיו: הרי כבר סלחת לי, והסכמת לקבל אותי בשמחה. אם תיקח את המתנה שלי, זו תהיה ההוכחה המעשית והאמיתית שהשלמנו באמת.