בראשית, פרק ל״ג, פסוק ט׳

עשו מסרב לקבל את מנחת הפיוס, מצהיר יֶשׁ לִי רָב מתוך תחושת שפע, ופונה ליעקב במילה אָחִי כדי להדגיש את השוויון ביניהם ולשמור על קשר נקי מאינטרסים. עם זאת, ייתכן שמאחורי סירוב זה מסתתרת גאווה של אדם שרואה בקבלת מתנה פחיתות כבוד, ואף חמדנות של מי שלעולם אינו שבע באמת מנכסיו. כאשר עשו מוסיף יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ, הוא לא רק מבקש שיעקב ישמור את רכושו היקר לעצמו, אלא למעשה מאשר ומודה באופן רשמי בברכות יצחק שלקח יעקב. הודאה זו, המבטיחה שעשו לא יערער עוד על הברכות, נובעת מהסכמת המלאך שרו של עשו בלילה הקודם, או משום שעשו זיהה שהברכות התבטאו רק ברכוש חומרי ולכן ויתר עליהן.