בראשית, פרק ל״ג, פסוק ג׳

יעקב בוחר לצעוד בראש משפחתו, וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם, מתוך רצון להגן עליהם ולספוג פגיעה אפשרית, או מתוך ביטחון מלא כי פני אחיו לשלום. כדי להפגין הכנעה, למנוע תחושת התנשאות ולשכך את כעסו של עשו, הוא וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, כמספר סמלי ורוחני, אם כי יש המפרשים שההשתחוויה כוונה להדת ה' שהלך לפניו. פעולת ההכנעה נמשכה ברציפות לאורך כל זמן ההתקרבות, עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו. יעקב נעצר סמוך לעשו אך ללא מגע פיזי, מה שהעיד כי אין פניו למלחמה ואילץ את עשו הממתין לרוץ לקראתו.