בראשית, פרק ל״ג, פסוק י״ג

יעקב מבקש להיפרד מעשו בשלום מתוך חשש שיחזור להיות אויב, ומסביר כי מחנהו אינו יכול להתחרות בקצב המהיר של מחנה צבאי. הוא טוען כִּי הַיְלָדִים רַכִּים, כלומר בניו צעירים ועלולים להתעייף, או לחלופין שהכוונה היא לוולדות הצאן. כמו כן, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת, כלומר מעוברות או מניקות, והאחריות לנהלן בזהירות מוטלת עָלָי, ויש המפרשים שמילה זו מתארת את העוללים היונקים עצמם. יעקב חושש שאם יאלצו לדחוף ולזרז את הבהמות, כלומר וּדְפָקוּם, אפילו יוֹם אֶחָד מתוך כבוד לעשו או כדי להשלים פערים של שמירת שבת, התוצאה תהיה הרסנית. במאמץ כזה וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן שהן החלשות ביותר, ויעקב מציין רק אותן כדי להימנע מלהוציא קללת מוות על ילדיו או על הבקר.