בראשית, פרק ל״ג, פסוק א׳

לאחר שניצח במאבקו הרוחני, וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו באומץ וללא פחד, אך מיד הבין כי מנחת הפיוס ששלח לא הועילה שכן וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ במטרה לנקום בו. למרות ביטחונו בהגנת ה', יעקב אינו סומך על הנס בלבד ופועל מיד להגנת משפחתו כאשר וַיַּחַץ אֶת־הַיְלָדִים עַל־לֵאָה וְעַל־רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. חלוקה זו נועדה להבטיח שכל אם תגונן על ילדיה במסירות ותתחנן על חייהם, מתוך תקווה שמראה חסרי הישע יעורר את רחמיו של עשו ואת רחמי השמיים. בסידור המחנה הציב יעקב את השפחות בחזית כדי שיספגו פגיעה ראשונית ואת רחל שאהב מאחור, וכדי לרכך את הקנאה שעלולה להיווצר מהעדפה זו, עבר בעצמו לפני כולם כדי להיות הראשון שחשוף לסכנה.