בראשית, פרק מ׳, פסוק י״ז

שמתם לב פעם איך ציפורים מתנהגות כשהן קרובות לאנשים? בדרך כלל הן נבהלות ובורחות מיד. אבל בחלום של שר האופים קורה משהו הפוך לגמרי ומוזר מאוד. הוא חולם שעל הראש שלו מונחים סלים אחד על השני. בסל העליון ביותר לא היה סתם לחם פשוט, אלא מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה, כלומר מעדנים מיוחדים וטעימים שמתאימים לשולחן של המלך. ואז קורה הדבר המפתיע, וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי. בטבע, אם ציפור גונבת אוכל מסל, היא תפיל אותו לאדמה כדי לאכול בנוחות, והיא בטח לא תעז לעמוד ממש על ראש של אדם חי ולאכול משם. החוצפה של העופות בחלום מראה שהם בכלל לא פוחדים מהשר, כאילו הוא כבר לא אדם חי שצריך לחשוש ממנו. בגלל זה, המילים וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם הן סימן רע מאוד. הן רומזות ששר האופים לא יחזור לעבודתו בארמון, אלא יקבל עונש קשה, והעופות יפגעו בגופו לאחר מותו.