בראשית, פרק מ׳, פסוק ו׳

קרה לכם פעם שהתעוררתם בבוקר אחרי שחלמתם חלום ממש מוזר, והרגשתם מודאגים כי לא הבנתם מה הוא אומר? זה בדיוק מה שהרגישו שרי פרעה בבית הסהר. אחרי לילה סוער שעבר עליהם, וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר. יוסף, שישן למטה בבור הכלא, עולה אל החדרים העליונים של השרים כדי לשרת אותם. כשהוא פוגש אותם, הוא מיד שם לב לשינוי במצב הרוח שלהם ורואה וְהִנָּם זֹעֲפִים. כלומר, השרים היו עצובים, מוטרדים ומודאגים מאוד בגלל החלומות שלהם. המילה הזו דומה למילה צעיף, כי מרוב צער, הפנים שלהם נראו כאילו משהו מכסה אותן ומסתיר את השמחה ואת החיים שלהם. השרים דאגו כי הם חלמו חלומות דומים באותו לילה ולא ידעו איך לפתור אותם. אפילו שר המשקים, שהחלום שלו היה אמור להיות חיובי וטוב, היה מודאג. למה? כי כל אחד מהם חלם לא רק את החלום שלו, אלא גם את הפתרון של החבר שלו. כששר המשקים ראה בחלומו את הפתרון הקשה של שר האופים, הוא נבהל מאוד ופחד שגם לו יקרה משהו רע.