תארו לעצמכם שאתם כלואים במקום סגור בגלל משהו שבכלל לא עשיתם, ופתאום יש לכם הזדמנות להסביר את הצד שלכם. איך הייתם מוכיחים שאתם צודקים? זה בדיוק מה שעושה יוסף כשהוא מדבר עם שר המשקים. הוא רוצה להוכיח לו שאין שום סיבה שהוא יהיה בכלא.
קודם כל, יוסף מסביר שהוא אדם חופשי ושהוא גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי. הוא מבהיר שהוא לא עבד רגיל, אלא אדם שנחטף. יוסף בוחר להגיד שהוא נגנב ולא אומר שהוא "נמכר", כי הוא צדיק ולא רוצה להוציא שם רע על האחים שלו שמכרו אותו. יוסף ממשיך ומתגאה במוצא שלו, ומספר שהוא הגיע מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים. הוא מתכוון לאזור העיר חברון, שם גרה המשפחה שלו. המשפחה הזו הייתה מאוד מפורסמת ומכובדת בעולם, ויוסף ממש לא מתבייש לספר שהוא עברי ושהוא חלק ממנה.
אחרי שיוסף מסביר שהוא לא עבד, הוא מוכיח שהוא גם לא פושע. הוא אומר וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כלומר, גם במצרים לא עשיתי שום דבר רע. ההוכחה שלו היא כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר. יוסף מסביר שאם הוא באמת היה עושה משהו חמור כמו שאשת האדון שלו טענה, היו מענישים אותו בעונש קשה מאוד. העובדה שרק כלאו אותו בבית הסוהר, שנקרא "בור", מוכיחה שגם האדון שלו ידע שהוא חף מפשע, ורק רצה להסתיר את השקרים של אשתו.