יוסף חורץ את גורלו של שר האופים ומציג פתרון קודר וקטלני, העומד בניגוד מוחלט לבשורה הטובה שקיבל שר המשקים. הדימויים הפסטורליים של החלום מתהפכים על פיהם: במקום שפרעה ייהנה ממעשה האופה, העופות הם אלו שיאכלו את בשרו של האופה עצמו. הפער בין הפתרונות נובע מכך שחלום שר המשקים הכיל בתוכו באופן מהותי בשורות טובות, מה שלא היה קיים בחלומו של שר האופים [הדר זקנים].
לגבי מועד התרחשות הפתרון, המילים בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים נתונות במחלוקת. יש הסבורים כי הכוונה היא בסופם של שלושת הימים [מחוקקי יהודה בשם רד"ק, אבן ג'נאח והתרגומים]. מנגד, פרשנים אחרים קובעים כי מדובר בפרק זמן בתוך שלושת הימים, בטרם יעבור הזמן הזה, והראיה לכך היא שהביצוע אירע ביום השלישי ולא ביום הרביעי [אבן עזרא, מחוקקי יהודה].
יוסף משתמש במשחק מילים מצמרר. הוא פותח במילים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ, בדיוק אותו מטבע לשון שבו השתמש כדי לבשר לשר המשקים על חזרתו לתפקיד, אך כאן הוא מוסיף את המילה מֵעָלֶיךָ. תוספת זו משנה את המשמעות לחלוטין: אין מדובר בנשיאת ראש של ספירה, מינוי וזקיפת קומה, אלא בהסרה פיזית של הראש ממקומו באמצעות חרב [רשב"ם, רלב"ג, טור הארוך, שד"ל, ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, דעה ייחודית מציעה כי ייתכן שהמילה "מעליך" הראשונה בפסוק היא טעות סופר שהועתקה מסוף הפסוק, ויוסף אכן אמר "ישא פרעה את ראשך" במשמעות של פקידה ומשפט, ורק לאחר מכן פירט את עונש התלייה [שד"ל].
את פרטי העונש המדויקים שאב יוסף מתוך סמלי החלום. העובדה שהעופות אכלו דווקא מהסל העליון שהיה על ראשו, לימדה את יוסף שהפגיעה תהיה בחלק העליון של הגוף, כלומר הראש יוסר ויושלך לארץ [בכור שור, העמק דבר].
שר האופים נידון למעשה לשלושה עונשים נפרדים: עריפת הראש, תליית הגוף על עֵץ, ואכילת הבשר על ידי העופות. התלייה על העץ היא זו שמאפשרת דווקא לעופות, ולא לחיות הארץ, לאכול את הבשר [בכור שור, העמק דבר]. יתרה מכך, מכיוון שבחלום העופות אכלו ממאכלו האישי של פרעה, הבין יוסף שזעמו של המלך כה גדול, עד שהוא יפיק עונג ונחת מראיית העופות מנקרים בבשר. העופות יאכלו את בשר הגוף התלוי, כפי שמדויק במילים אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ, ולא את הראש המוטל בארץ [העמק דבר]. בסופו של דבר, האירוניה המרה של החלום מתממשת: העוף אוכל את האדם עצמו במקום את מאפהו [ביאור שטיינזלץ].