בראשית, פרק מ׳, פסוק י״ט

במהלך או בסיום פרק הזמן של בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, חורץ יוסף את גורל שר האופים למוות והופך את סמלי חלומו. הוא פותח במילים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ, אך התוספת מֵעָלֶיךָ משנה את המשמעות ממינוי מחודש לעריפת הראש בחרב, כפי שנלמד מאכילת העופות מהסל העליון שעל ראשו. לאחר העריפה, המלך ימשיך וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ, פעולה שתרחיק את הגוף מחיות הארץ ותנגיש אותו לעופות. בשלב האחרון, וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ, כך שהעופות ינקרו את בשר הגוף התלוי, ולא את הראש המוטל בארץ, לשביעות רצונו של פרעה הזועם. כך מתהפך החלום לחלוטין: העופות יאכלו את בשר האופה עצמו במקום את מאפהו.