זעמו הפתאומי של מלך מצרים, כאשר וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה, היה מהלך מכוון מאת ה' שנועד להפגיש את השרים עם יוסף ולהוביל לגדולתו. הכעס הופנה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו, מונח המתאר את פקידיו הבכירים או מצביע על כך שהיו סריסים ממש ששירתו באגף הנשים. הכתוב מפרט שהם נענשו מתוקף תפקידם בתור שַׂר הַמַּשְׁקִים וכן שַׂר הָאוֹפִים, שכן הם כשלו באחריותם לפקח על עובדיהם לאחר שנמצאו זבוב ביין ואבן בלחם. החזרה על המילה וְעַל מלמדת שכל שר נידון על מחדלו האישי והנפרד, וישנה מחלוקת אם אשמת האופה כבדה יותר בשל רשלנותו או שמא שר המשקים אשם יותר כי יכול היה לבדוק את הכוס בעצמו.
בראשית, פרק מ׳, פסוק ב׳
פרשת וישב
וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.