בעומדו מול שר המשקים, יוסף מפענח את סמלי החלום ומתרגם אותם ללוח זמנים קונקרטי וקרוב.
המילה זֶה פִּתְרֹנוֹ ייחודית במקרא להקשר של חלומות [אבן עזרא], והיא מלמדת שהחלום עצמו טומן בחובו את ההסבר; אין צורך לחפש רמזים רחוקים, אלא רק לבאר ולדייק בפרטים שהופיעו בו [העמק דבר]. כאשר יוסף אומר שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים, הוא משתמש במילה "שלושת" (בתי"ו) לעומת המילה "שלושה" (בה"א) שבה השתמש שר המשקים. הבדל זה נובע מכך שהשר ראה בחלומו את השריגים כפריטים נפרדים, אך יוסף, מנקודת המבט של הפתרון, מאגד אותם יחד לחטיבה אחת המורה על משמעות משותפת [הכתב והקבלה].
בהכרזתו שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם, הפרשנים מסכימים כי השריגים אינם ימים כפשוטם, אלא משמשים כסימן המורה על פרק זמן של שלושה ימים [רש"י, מזרחי, שפתי חכמים, גור אריה]. משמעות הדבר היא שעד עתה דינו של השר היה מוות, בדומה לגפן ריקה, אך בעוד שלושה ימים דינו ישתנה לטובה והוא ישוב להגיש את כוס פרעה [מלבי"ם].
השאלה המרכזית שמעסיקה את הפרשנים היא מניין ידע יוסף להכריע בביטחון כי מדובר בשלושה ימים, ולא בשבועות, חודשים או שנים. מתוך המקורות עולים שלושה כיווני מחשבה עיקריים המשלימים זה את זה:
הגישה הראשונה מסבירה שיוסף הסיק זאת מתוך אופי החלום עצמו. התהליך המהיר והרצוף שבו הגפן פרחה, הוציאה ניצנים והבשילה מיד לענבים, העיד על כך שהאירוע יתרחש בזמן המהיר והקרוב ביותר, דהיינו בימים [רד"ק, העמק דבר, רמב"ן, רלב"ג]. בנוסף, השריגים בחלום נראו שווים לחלוטין זה לזה. בעוד שחודשים או שנים משתנים בהתאם לעונות השנה ולמזג האוויר, רק ימים יכולים להיות זהים לחלוטין בתכונותיהם [רבנו חננאל]. הסבר בוטני נוסף קושר את מבנה הגפן למעגל הזמן: גפן אחת מסמלת שנה אחת, והשריגים היוצאים ממנה משולים לימים המרכיבים את השנה, להבדיל מחודשים או שבועות שאינם ניכרים ישירות במחזור השמש והצומח [גור אריה].
הגישה השנייה מדגישה את ההיגיון והידע המוקדם של יוסף, שכן פותר חלומות נדרש להפעיל סברא ולהבין מה ראוי להתרחש במציאות. יוסף ידע שבעוד שלושה ימים יחול יום הולדתו של פרעה, יום שבו מלכים נוהגים לערוך משתה גדול, להעניק מתנות ולשפוט את עבדיהם. לכן, סביר היה להניח שפרעה לא ישהה את משפטם של השרים חודשים או שנים, אלא יחרוץ את דינם באותו יום מיוחד [אבן עזרא, פענח רזא, בכור שור]. אפשרות נוספת שהועלתה היא שרעיית המלך הייתה הרה ועתידה ללדת בעוד שלושה ימים, וביום זה ייערך המשתה [אבן עזרא, יהל אור, קרני אור]. בחלום פרעה, לעומת זאת, יוסף פתר את המספרים כשנים, משום שאין זה דרך הטבע ששנות שובע ורעב יתחלפו בתוך ימים או חודשים [פענח רזא].
לצד ההסברים הלוגיים, קבוצת פרשנים שלישית קובעת כי מעבר לכושר ההשערה והשכל, יוסף כיוון לאמת משום שרוח הקודש שרתה עליו. ה' הוא שגילה לו את סוד החלום והדריך אותו בפתרונו, שכן הפתרונים שייכים לה' [ביאור יש"ר, רבי דוד עראמה, אבי עזר].