חבקוק, פרק ג׳, פסוק י״ט

למרות חולשתו ופיזורו של העם, יֱהֹוִה אֲדֹנָי הוא הכוח והצבא שלו, חֵילִי, המוציא אותו לאור. ה' מעניק לעם מהירות וקלות תנועה, וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, בין אם כדי לרדוף אחר אויביו, להימלט מסכנה או למהר לשוב לארץ ישראל. הוא מוליך את העם בבטחה וללא מכשול אל מקומות גבוהים, וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי, משמעות שיכולה לסמל את החזרה לירושלים, עמידה שלווה על פסגות הארץ, או דריכת ניצחון על גב האויבים. בסיום הנבואה מוקדשת שירת ההודיה בעלת הנעימות העולות ויורדות, בִּנְגִינוֹתָי, אל הלוי האחראי על השירה במקדש, לַמְנַצֵּחַ, ולצד זאת לה' בעצמו שהוא מנהיגו האמיתי של העולם.