הנביא הושע חוזר אל אירועים מכוננים מחייו של יעקב אבינו, כדי להעביר מסר עמוק לצאצאיו. דרך ציוני דרך היסטוריים, מודגשים הניסים שליוו את אב האומה מראשיתו, המהווים סמל, הבטחה ותוכחה לעתיד העם.
כבר בראשית חייו של יעקב, בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו. המילה עָקַב מתפרשת כאחיזה בעקבו של עשו, שהוא סוף הרגל [מצודת ציון], או כניסיון לעקוף את אחיו [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי אחיזה זו הייתה פלא עצום ומעשה נס. לעובר הנמצא בתוך הרחם אין יכולת טבעית או כוח פיזי לאחוז בחוזקה בדבר, וה' הוא שנתן ליעקב את הכוח הבלתי רגיל הזה מבעוד מועד [אבן עזרא, רד"ק]. נס זה נועד לשמש כאות וכסימן לעתיד. האחיזה בעקב סימלה כי יעקב עתיד להיות הגביר ולשלוט על אחיו [רש"י, מצודת דוד]. מעבר לכך, טמון כאן רמז היסטורי: בסוף הימים, בתקופה הנמשלת ל"עקב", ינצחו בני יעקב את אויביהם וישלטו לחלוטין בזרעו של עשו [אבן עזרא, רד"ק].
הפלא השני התרחש בבגרותו, כאשר וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים. המילה וּבְאוֹנוֹ מבטאת אומץ וכוח רב [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], והמילה שָׂרָה נגזרת מלשון שררה, שלטון והתמודדות [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הכוונה היא למאבקו של יעקב מול שרו של עשו, המלאך [מצודת דוד]. בדומה לנס ברחם, גם כאן הוענק ליעקב כוח על־טבעי. בעוד שמלאכים מטילים אימה ופחד על בני אדם, יעקב קיבל את העוצמה לעמוד מול המלאך במערכת אחת, שווה כוחות, ולהתגבר עליו. ניצחון זה מהווה אות לדורות כי עם ישראל הוא נחלתו הבלעדית של ה', וכל עוד יעשו את רצון בוראם, לא ישלטו בהם כוחות הטבע, המזלות או מלאכים, והם יזכו להשגחה ישירה [אבן עזרא, רד"ק].
לצד ההבטחה הגדולה, מסתתרת בפסוק גם ביקורת נוקבת כלפי ממלכת ישראל ועשרת השבטים. ישנה גישה המפרשת כי הנביא מוכיח את שבט אפרים על כך שהם מסלפים את מורשת יעקב כדי להצדיק את עבודת האלילים שלהם. ירבעם מלך ישראל בחר להציב את עגלי הזהב דווקא בבית אל, תוך שהוא מחקה את מסעותיו של יעקב. בני אפרים טענו כי כשם שיעקב נאבק בעשו, כך מוצדק מאבקם מול אחיהם משבט יהודה. יתרה מכך, הם האמינו שאותו מלאך שיעקב ניצח, אשר הבטיח לברך אותו בבית אל, עדיין שוכן שם ומשפיע עליהם ברכות דרך עגלי הזהב [מלבי"ם]. בנוסף, בני אפרים חטאו בגאווה וחשבו שהכוח והעוצמה שלהם נובעים מעצמם, ושכחו שהכוח שיעקב הפגין, הן ברחם והן מול המלאך, לא היה כוח טבעי אלא מתנה ניסית מאת ה' [אבן עזרא].
(הערת עריכה: מקור "אהבת יהונתן" שצורף עוסק בפסוק אחר בהמשך הפרק המתאר את עבודת יעקב בארם, ולכן תוכנו לא שולב בביאור לפסוק זה).