הושע, פרק ד׳, פסוק י״ב

תארו לעצמכם שאתם צריכים לקבל החלטה ממש חשובה, ובמקום לשאול אדם חכם שיעזור לכם, אתם זורקים ענף על הרצפה ומחליטים לפי הכיוון שהוא נפל אליו. נשמע קצת מצחיק, נכון? אבל זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל כשהם הפסיקו להקשיב להדרכה של ה'. העם איבד את ההיגיון שלו, זלזל בנביאים האמיתיים, וחיפש תשובות אצל דברים דוממים שלא יכולים לדבר. הכתוב אומר בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל, כלומר, אנשים הלכו לפסלים פשוטים שעשויים מעץ ושאלו אותם שאלות על העתיד. וזה לא נגמר שם, כי נאמר וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ. הם השתמשו במקלות, זרקו אותם, ולפי הכיוון שאליו נפל המקל הם בחרו את הדרך שלהם. איך אנשים חכמים מגיעים למצב כזה? התשובה היא כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה. נכנס בהם רצון חזק ומשונה לעבוד עבודה זרה, רצון שבלבל אותם לגמרי ושיבש להם את השכל הישר. בגלל הבלבול העמוק הזה, התוצאה הייתה וַיִּזְנוּ מִתַּחַת אֱלֹהֵיהֶם. העם פשוט עזב את ה' ששמר עליהם ודאג להם, ובחר ללכת אחרי אלילים ריקים מתוכן, ממש כמו אדם שעוזב חבר נאמן ובוחר ללכת אחרי משהו שקרי.