הושע, פרק ד׳, פסוק י״ב

הידרדרותו הרוחנית של העם ואובדן דעתו מובילים אותו לזנוח את ההדרכה האלוהית, וכך עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל ודורש עתידות מפסל דומם. בחיפושיו אחר תשובות, וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ, בין אם על ידי בחירת הדרך בעזרת הפלת גורלות במטות עץ, ובין אם דרך נביאי השקר המנחים את העם באפלה כמקל נחייה לעיוור. למעשה, התשובה המחנכת שהעם מקבל היא עונש המכה בו באותו מקל עץ ממש שאותו עבד, עונש המוכיח לו את טעותו. הסיבה לעיוורון זה היא כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה, תשוקה עזה לעבודה זרה והשפעת נביאי השקר שמשבשות את השכל הישר. עקב כך וַיִּזְנוּ מִתַּחַת אֱלֹהֵיהֶם, נטישת ה' לטובת אלילים המשולה לאישה הבוגדת בבעלה.