התרחקות מדרך ה' מביאה קללה של חוסר תוחלת, ולכן אף אם וְאָכְלוּ הם וְלֹא יִשְׂבָּעוּ, שכן הברכה תסתלק ממעיהם בניגוד לעבר שבו היו צדיקים והסתפקו במועט. בדומה לכך, בין אם הם הִזְנוּ בעצמם ובין אם הסיתו אחרים לכך מתוך כוונה רעה, כעונש הם וְלֹא יִפְרֹצוּ, כלומר מספרם לא יגדל והם לא יזכו להרבות צאצאים. שורש הקללה הוא כִּי אֶת ה' עָזְבוּ לִשְׁמֹר, משום שחדלו מלשמור את דרכיו ומצוותיו. פירוש נוסף מלמד שבמקום לשמור את משמרת ה', הם עזבו אותו כדי לשמור ולהתמיד דווקא בזנות וביין המטים את ליבם.
הושע, פרק ד׳, פסוק י׳
וְאָֽכְלוּ֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔עוּ הִזְנ֖וּ וְלֹ֣א יִפְרֹ֑צוּ כִּֽי־אֶת־יְהֹוָ֥ה עָזְב֖וּ לִשְׁמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.