תמונה קשה של קריסה מוסרית וחברתית מוחלטת מוצגת כאן, שבה שרשרת של חטאים חמורים מפרקת את יסודות האמונה והחברה, ומובילה לאלימות קיצונית ולכאוס.
תחילת ההידרדרות מתבטאת במילים אָלֹה וְכַחֵשׁ. הפרשנים מסכימים כי אָלֹה עניינה שבועה, וכַחֵשׁ משמעותו שקר, כלומר בני העם נשבעים לשקר. מעבר למשמעות הפשוטה, התנהגות זו מבטאת כפירה עמוקה בה' ובהשגחתו, והתכחשות לאלות הברית שקיבלו על עצמם [רד"ק, מלבי"ם]. חטאים אלו, יחד עם וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף, מהווים למעשה עקירה של עשרת הדיברות: השקר והכפירה עומדים בניגוד לדיברות הראשונים שבין אדם למקום, ואילו הרצח, הגניבה והניאוף עומדים בניגוד לדיברות האחרונים שבין אדם לחברו [מלבי"ם].
בעקבות ריבוי החטאים המצב החמיר עד כדי כך שפָּרָצוּ. משמעות המילה היא שבירה ופריצה של גדר. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהעם שבר את כל חומות המוסר, חוקי הטבע ושמירת התורה, והפך את העבירות לנפוצות ולחסרות מעצורים, בדומה להתנהגות של פריצים [אבן עזרא]. גישה נוספת מסבירה את הפריצה כהפקרות מינית מוחלטת ושבירת גדרי העריות, עד כדי הולדת ילדים מנשותיהם של אחרים [רש"י, רד"ק, אברבנאל].
התוצאה ההרסנית של מצב זה מתוארת במילים וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ. הפירוש המקובל ביותר הוא שמעשי הרצח התרבו כל כך, עד שדמו של הרוג אחד פשוט נוגע בדמו של הרוג אחר מרוב שפיכות דמים. מבחינה מטאפורית, ביטוי זה גם מסמל הוספה של חטא על גבי חטא [רש"י, רד"ק].
מתוך גישה פרשנית ייחודית, יש הקושרים בין ההפקרות המינית לשפיכות הדמים ויוצרים תמונה טראגית במיוחד: בגלל ריבוי הניאוף, נוצר בלבול עצום בייחוס המשפחתי. כתוצאה מכך, אדם עלול להכות ולהרוג את אביו או את אחיו מבלי לדעת כלל שהם קרוביו. לפי פירוש זה, המשמעות של "דמים בדמים נגעו" היא שאדם שופך את דמו של קרובו, שהוא למעשה הדם שלו עצמו [אברבנאל].