השקיעה בתאוות ובהתמכרויות משבשת את דעתו של האדם ומונעת ממנו הבנה מוסרית ורוחנית. הפרשנים מסכימים כי העיסוק המתמיד בזנות, ביין ובתירוש שולל מן האדם את שכלו. אבן עזרא מדייק ממבנה הפסוק ומסביר כי כל אחד מהחטאים הללו עומד בפני עצמו ובעל כוח עצמאי להשחית את הדעת.
הפסוק מבחין בין סוגי המשקאות המשכרים. בעוד שהמילה ויין מתייחסת ליין ישן, המילה ותירוש מכוונת ליין חדש (מצודת ציון, מצודת דוד). רד"ק מציין כי היין החדש מוזכר בנפרד משום שיש לו השפעה ייחודית, והוא משכר ולוקח את דעתו של האדם במהירות רבה.
משמעות הביטוי יקח לב היא אובדן השכל והיכולת להבין (אבן עזרא). רד"ק מסביר כי בעקבות החטאים נשללת מהחוטאים התבונה להבחין בדרך הטובה שבה עליהם ללכת, ורש"י מוסיף כי הדבר מנתק את ליבם מליכת אחרי ה'. לפי ביאור שטיינזלץ, ליבם נמשך כעת אך ורק לשכרות ולזנות. מצודת דוד ממקד את הפירוש במנהיגים הרוחניים, ומסביר כי טרדת הזנות והשכרות משבשת את שכלו של הכהן, ומשאירה אותו ללא יכולת להבין ולהורות את הדרך הנכונה לעם.