התמוטטות ההיררכיה הרוחנית יצרה מצב שבו וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן, כלומר מעמדם של ההמון והמנהיגים הפך זהה לחלוטין. מכיוון שהעם למד לחטוא מתוך חיקוי של הכוהנים שביזו את מעמדם, ה' ישווה את כולם גם בפורענות וישפיל אותם במידה שווה. לכן נאמר וּפָקַדְתִּי עָלָיו, ביטוי שמשמעותו זכירת החטא וענישת כל אדם ואדם בנפרד, תוך מתן גמול ישיר גם לכוהן על כך שהחטיא את הרבים. ה' מבצע את המשפט בשני שלבים: תחילה הוא בוחן את דְּרָכָיו, שהם המניעים הפנימיים ותכונות הנפש של האדם שהובילו לחטא, ורק לאחר שקילתם הוא גוזר את העונש המעשי בהתאם לפעולות עצמן, ועל כך נאמר וּמַעֲלָלָיו אָשִׁיב לוֹ.
הושע, פרק ד׳, פסוק ט׳
וְהָיָ֥ה כָעָ֖ם כַּכֹּהֵ֑ן וּפָקַדְתִּ֤י עָלָיו֙ דְּרָכָ֔יו וּמַעֲלָלָ֖יו אָשִׁ֥יב לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.