חשבתם פעם מה קורה כשכולם, גם המנהיגים החשובים וגם האנשים הרגילים, עושים בדיוק את אותן טעויות? בזמן התנ"ך, הכוהנים היו אמורים להיות המנהיגים הרוחניים ולשמש דוגמה טובה לכולם. אבל הנביא אומר וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן. הכוונה היא שהכוהנים והעם הפכו להיות שווים לגמרי בהתנהגות הלא טובה שלהם. לכן, ה' קובע שמכיוון שכולם בחרו בדרך לא נכונה באותה מידה, הם גם יישאו בתוצאות ויקבלו עונש זהה, ואין שום יתרון למי שיש לו תפקיד חשוב.
בהמשך, אנחנו לומדים משהו עמוק על הדרך שבה ה' בוחן את המעשים שלנו. המילה וּפָקַדְתִּי פירושה שה' זוכר ובודק. ה' בודק אותנו בשני שלבים: קודם כל הוא מסתכל על דְּרָכָיו, כלומר על המחשבות, הרגשות והסיבות הפנימיות שהובילו למעשה, כמו למשל אם האדם פעל מתוך כעס או פחד. רק אחרי שה' בודק מה עבר לאדם בלב, הוא מסתכל על וּמַעֲלָלָיו, שזה המעשה עצמו שקרה בפועל. לפי שני הדברים האלה יחד, ה' מגיב לכל אדם ואדם בצורה הכי הוגנת ומדויקת שיש.