מנהיגיו הרוחניים של העם מועלים בתפקידם ובוחרים לנצל את חולשותיו המוסריות לתועלתם החומרית במקום לתקן את החברה. הכוהנים המושחתים חַטַּאת עַמִּי יֹאכֵלוּ, כלומר הם זונחים את הוראת התורה ומחזיקים בכהונה רק כדי ליהנות מבשר קורבנות החטאת, לעיתים תוך אכילתו בפסול בטרם הושלמה ההקרבה. מתוך תאווה זו, וְאֶל עֲוֹנָם יִשְׂאוּ נַפְשׁוֹ, כלומר הם ממש מצפים ומשתוקקים לכך שהעם יחטא כדי שירבו הקורבנות שיובאו אליהם. במקביל לציפייה זו, הם מטעים את העם בטענה הכוזבת שאכילת הכוהנים לבדה מכפרת על החוטאים, ואף מושכים את נפש העם אל העוון כשהם מסיתים אותם לחטוא באמצעות דוגמה אישית קלוקלת.
הושע, פרק ד׳, פסוק ח׳
חַטַּ֥את עַמִּ֖י יֹאכֵ֑לוּ וְאֶל־עֲוֺנָ֖ם יִשְׂא֥וּ נַפְשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.